רד"ק על בראשית כ״ז:ל״ו

36 וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. כְּשֶׁשָּׁמַע כִּי בְּמִרְמָה בָּא, שֶׁעָשָׂה יָדָיו שְׂעִירוֹת, אָמַר: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, הַהֵ״א לַאֲמִתַּת הַדָּבָר כְּהֵ״א ״הֲרָצַחְתָּ״ מלכים א כא:יט, ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ במדבר כ:י וְהַדּוֹמִים לָהֶם. אָמַר: עַל נָכוֹן קָרָא הַקּוֹרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים: מִן עָקֵב וּמִרְמָה, כְּמוֹ ״עָקֹב הַלֵּב״ ירמיה יז:ט, ״כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב״ ירמיה ט:ג, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בוֹ.

37 וַיַּעְקְבֵנִי. רִמָּה אוֹתִי פַּעֲמַיִם.

38 אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח. בִּנְזִיד עֲדָשִׁים, כְּשֶׁמְּצָאַנִי רָעֵב, וְאֵין לְךָ מִרְמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהִנֵּה עַתָּה גַּם כֵּן לָקַח בִּרְכָתִי בְּמִרְמָה.

39 הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. לֹא הִנַּחְתָּ אֶצְלְךָ שׁוּם בְּרָכָה בַּעֲבוּרִי אֶלָּא הַכֹּל נָתַתָּ לוֹ, אֵיךְ הָיָה זֶה.